לצפות בערב הפתוח

אני לא מדבר על בחירות שבהן אתה עומד כגנרל הצופה על גבעה עם קהל מעריצים. כשאתה עומד כך בבחירה מציג הצגה לצופים בך, אף פעם לא עשית אותה באמת, את הבחירה שלך.

 

אך כשהבחירה כל כך טבעית לך וזו מחשבה שגורה, אז עשית אותה. עד שבחירותיך לא ייעשו כך, הן לעולם לא יהיו בחירות אמיתיות, הן תהינה מותנות סביבתית במערכות אמונה ישנות, עמוסות ספקות וסיפוקים והעסק הלא גמור שלך ישכב שם עדיין לא גמור.

 

עסק לא גמור שואב אותך תמיד אל העבר והתבנית הישנה לא משתנה, רק התאריך ואולי גם הפרצוף. אבל פרצופים חדשים בתבנית ישנה לא אומרים כלום, זה לא שינוי אלא רק עוד גרסא של העסק ההוא.

 

אנו מגלמים את עברינו היישר לתוך המציאות שלנו וחיים את כל האתמולים שלנו, עכשיו. אז איך נוכל בכלל להגדיר שינוי אמיתי כאשר העבר שלנו ממשיך לזרוק את עצמו לתוך הרגע הנוכחי? 

והגוף שלנו, שהוא הזירה הפיסית האישית שלנו של הרגע הזה, למעשה חי בעבר בלולאה מעגלית החוזרת על עצמה, וכל מה שמשתנה הוא התאריך או המיקום…, אין כאן שום עתיד חדש פוטנציאלי אלא עוד קיום בצל העבר. אתה קורא לזה גם גורל או גלגל הקארמה.

 

כשאתה עושה את הבחירות של נתיב הנשמה, בחירה שהיא טבעית לך, אתה משלים משהו איפשהו. 

אתה משלים משהו על-זמני כאן ועכשיו ועם זאת משהו שהמתין לך זמן כה רב. אתה יודע את זה כי פתאום נדמה כאילו הוסר משא גדול וכבד מכתפיך, עול שממש לבשת אותו עליך. אתה לא יודע מה זה היה בדיוק כי אין לך זכרונות הכרתיים מעבר לתקופת חייך זו, אבל פתאום יש קלילות של הוויה, העול מוסר. הגורל נפגש עם היוצר והושלם. ועכשיו אתה שוב חופשי ואתה מרגיש את עצמת החופש הזו כשמחת אינסוף, כשל ילד שרק התחיל את חייו ללא דאגות ומועקות, ללא עבר מעיק ורק עם פוטנציאל.

 

בוא לצפות, להקשיב וללמוד על בחירות אמיתיות, בוא לעצב את הגורל שלך והעתיד שלך.