זהירות דיאודורנטים

מה אם מוצר שמיליונים משתמשים בו מדי יום כדי להישאר ריחניים ״תורם״ בשקט לאחת המחלות המפחידות ביותר בקרב נשים? 

מספר הוכחות הולך וגדל מצביע על כך שהאלומיניום בדיאודורנטים ממלא תפקיד ערמומי בהתפתחות סרטן השד.

בתחילת שנות ה-2000, סדרת מחקרים החלה לצייר קשרים מטרידים בין דיאודורנטים על בסיס אלומיניום וסרטן השד. מחקר זה, בראשות מדענים כמו ד"ר פיליפה דרברה, הציג ראיות משכנעות שראוי להתייחס אליהן ברצינות.

אלומיניום ברקמת השד: 

מחקר משנת 2007 מצא שריכוזי האלומיניום היו גבוהים יותר באופן משמעותי באזורים החיצוניים של השד - בדיוק במקום שבו מתרחשים רוב מקרי סרטן השד. זה תאם את דפוס השימוש בדיאודורנטים, והעלה דגלים אדומים מיידיים.

השפעות מחקות אסטרוגן: 

מחקר נוסף הראה כי תרכובות אלומיניום יכולות לפעול כ"מטאלסטרוגנים", המחקות את ההשפעות של אסטרוגן ברקמת השד. בהתחשב בתפקידו הידוע של האסטרוגן בסוגי סרטן שד מסוימים, זו הייתה תגלית מטרידה.

שינויים במבנה התאים: 

מחקר משנת 2012 מצא שאפילו ריכוזים נמוכים במיוחד של אלומיניום כלוריד יכולים לקדם "צמיחה בלתי תלויה בעיגון" בתאי החלב - סימן היכר של התפתחות סרטן. 

הרעיון של מטאלסטרוגנים חולל מהפכה בהבנתנו כיצד מתכות כמו אלומיניום עשויות להשפיע על בריאות השד. מאמר משנת 2012 בכתב העת Journal of Applied Toxicology הסביר: "מתכות כמו אלומיניום נקשרו לסרטן השד במשך זמן מה, אבל מחקר חדש מאשר את קיומו של סוג חדש לגמרי של אסטרוגנים גורמי סרטן המכונה "מטאלסטרוגנים", ואשר נמצאים באלפי מוצרי צריכה - חלקם אפילו בשימוש בתוספי מזון ומזונות. זה מספק מסלול ביולוגי ברור שדרכו אלומיניום בנוגדי זיעה עשוי להשפיע על התפתחות סרטן השד.

חסימת הפעולה של הטבע: 

מעבר להשפעות הישירות של האלומיניום, עצם הפעולה של דיאודורנטים - חסימת בלוטות הזיעה - עשויה לתרום לסיכון לסרטן. מחקר משנת 2019 הדגיש את התפקיד המכריע של הזעה בסילוק רעלים ומוסיף תמיכה נוספת לערך הבריאותי ההכרחי של הזעה בחיים המודרניים. אמנם הדרך הברורה ביותר להזיע באמצעות מאמץ אינטנסיבי אינה תמיד נוחה או זמינה, בהינתן מוגבלויות או מחויבויות אורח חיים שמונעות זאת, אפשר תמיד לעשות סאונה, או להתשמש שמיכת אינפרא אדום כדי לגרום להזעה בשפע.

על ידי מניעת סילוק טבעי של רעלים באמצעות זיעה, דיאודורנטים גורמים להצטברות של תרכובות שעלולות להיות מסרטנות ברקמת השד.

אחת הראיות המשכנעות ביותר מגיעה ממחקר משנת 2011 שמצא רמות גבוהות משמעותית של אלומיניום בנוזל שאיבת הפטמות של נשים עם סרטן שד בהשוואה לביקורות בריאות. מדידה ישירה זו של הצטברות אלומיניום ברקמת השד מספקת תמיכה חזקה לקשר המשוער בין דיאודורנטים וסיכון לסרטן.

מאמר משנת 2009 ב-Medical Hypotheses הציע תיאוריה המקשרת בין שימוש באנטי-פרספירנט לסרטן השד והערמונית:

"חשיפה להורמונים לא מכוונת, לא מכוונת ולטווח ארוך עלולה להתרחש מספיגה דרך העור של הורמוני מין ופרומונים (אנדרוגנים) מחסימת בלוטת הזיעה האפוקרינית בבית השחי על ידי דיאודורנטים מבוססי אלומיניום. העלייה העולמית בשימוש דיאודורנטים מקבילה לעלייה בשכיחות סרטן השד והערמונית. ושיעורי תמותה.

השערה זו מדגישה את ההשלכות הפוטנציאליות מרחיקות הלכת של הפרעה לתהליך ההזעה הטבעי של הגוף שלנו.

בעוד המחקר נמשך, אנחנו יכולים לנקוט בצעדים כדי להפחית את הסיכון הפוטנציאלי. עקרון הזהירות המונעת מציע שעלינו לקחת את הסיכון הזה ברצינות.

המלצות מעשיות:

- לעבור לדאודורנטים נטולי אלומיניום

- לאמץ את ההזעה כתהליך טבעי ובריא

- להשתמש בסאונות או בפעילות גופנית כדי לקדם ניקוי רעלים באמצעות הזעה

- לבחור מוצרי טיפוח אישיים ללא מרכיבים כימיים

כצרכנים, עלינו לדרוש שקיפות מתעשיית הקוסמטיקה ולתמוך במחקר מתמשך. להרגלים היומיומיים שלנו יכולות להיות השלכות בריאותיות עמוקות לטווח ארוך, וחשוב שנעשה בחירות מושכלות לגבי המוצרים שאנו מיישמים על גופנו. הקשר בין אלומיניום לסרטן השד משמש תזכורת רבת עוצמה לכך שלפעמים, בחיפושנו אחר נוחות, אנו עלולים להקריב את בריאותנו.

מקורות:

1. Exley C, Charles LM, Barr L, Martin C, Polwart A, Darbre PD. Aluminium in human breast tissue. J Inorg Biochem. 2007 Sep;101(9):1344-6.

2. Darbre PD. Aluminium, antiperspirants and breast cancer. J Inorg Biochem. 2005 Sep;99(9):1912-9.

3. Sappino AP, Buser R, Lesne L, et al. Aluminium chloride promotes anchorage-independent growth in human mammary epithelial cells. J Appl Toxicol. 2012 Jan;32(3):233-43.

4. Ji S. Metalloestrogens: A New Class Of Cancer Causing Estrogens. GreenMedInfo. 2012 Mar 18.

5. Ji S. Confirmed: Sweating Removes Deadly Chemicals From The Body. GreenMedInfo. 2019 Apr 30.

6. Mannello F, Tonti GA, Medda V, Simone P, Darbre PD. Analysis of aluminium content and iron homeostasis in nipple aspirate fluids from healthy women and breast cancer-affected patients. J Appl Toxicol. 2011 Apr;31(3):262-9.

7. McGrath KG. Apocrine sweat gland obstruction by antiperspirants allowing transdermal absorption of cutaneous generated hormones and pheromones as a link to the observed incidence rates of breast and prostate cancer in the 20th century. Med Hypotheses. 2009 Jun;72(6):665-74.

8. Hangan T, Bjørklund G, Chirilă S. Exploring the Potential Link between Aluminum-Containing Deodorants/Antiperspirants and Breast Cancer: A Comprehensive Review. Curr Med Chem. 2024 Jan 1.